ארון הספרים היהודי שולח אליך את ההזמנות עם שליח מיוחד עד הבית ! !      נתקלת בבעיה בעת ביצוע ההזמנה או שלא מצאת ספר שחיפשת? - הקלק כאן והשאר לנו הודעה     
משנת רפאל
₪270 בלבד
סט ספרי השפת אמת למועדים - 2 כרכים
₪115 בלבד
אורות הקודש
₪64 בלבד
הפוך את האתר לעמוד הבית הוסף את האתר למועדפים
 
   סל הקניות     ההזמנות שלי     אודותינו     תקנון     שרות לקוחות     שאלות נפוצות     מידע מקצועי     מומלצים 
הרשמה החשבון שלי
1700-700-692  
לקופה 
 
חיפוש מוצר
פינת המציאות
הגדה של פסח - אמנות יה
7 ₪
מידע נוסף
הגדה של פסח - אמנות יה
14 ₪
מידע נוסף
מראות הצבאות
15 ₪
מידע נוסף
הגדה של פסח - אמנות יה
17 ₪
מידע נוסף
סדר הסליחות השלם
18 ₪
מידע נוסף
התרמיל היהודי - מסע בר
22 ₪
מידע נוסף
הגדה של פסח - אמנות יה
22 ₪
מידע נוסף
סדר סליחות קורן לימי ה
24 ₪
מידע נוסף
הצטרפות למועדון לקוחות
  הסר הוסף
מול"ים נבחרים
סיפור מתוך "במעונות אריות" - לרבי אליהו כי טוב זצ"ל

סיפור מתוך "במעונות אריות"

הירא ממצוות שבידו
סולם בגימטריא ממון
צדיק שהממון איננו מניח לו לישון
אין ביעור ממון אלא הפקר
לב שמח מעוטף סמרטוטין ולב קרוע בבגדי שיראין
סוד הפדיונות
רבי נחום מכבד את העניים
רבי נחום בורח מן הממון
'בכל מאדך' כיצד?
רבי נחום מוכר עולם הבא
מצוה בו יותר מבשלוחו
'מתיירא אני יותר מן המצוות שיש לי בהן הנאה, ממה שאני
מתיירא מעבירות שאין לי הנאה בהן'...

נמשל הממון לסולם. וכבר דרשו בעלי הגימטריאות שסולם וממון שניהם עולים לחשבון אחד. שמיום שניתן הממון עניין רע לענות בו את בני האדם, הכול עוברים בסולם הזה, מי בעלייה ומי בירידה, הראשונים מועטים והאחרונים מרובים מאוד. ואפילו 'מלאכי אלוקים', כלומר בני אדם שדומים למלאכים, גם הם עולים ויורדים בו. יש שעולים גבוה גבוה במעלות הסולם ומעלים את הממון איתם עד שהוא נהפך מעניין רע לעניין טוב. ויש שהממון נעשה להם חלילה למכשול ויורדים בו ממעלותיהם.
היו צדיקים שאמרו: הואיל וממון מעלה יש בו, למה נשאירנו בשפלותו? ר' חיים מצאנז היה אוסף ומקבץ ממון רב ומפזר אותו בין הנצרכים לו. אוסף מפזר ומרבה חסד בעולם, ובכך הוא מעלה את הממון שבידי חסידיו לשורשו, ומביאו לתכלית האמת שלו; שבשביל זה הוא נברא, שתקויים בו מצוַות גמילות חסדים מלבד מה שיכול אדם לקיים בגופו. ומפני שגם מכשולים יש בממון, על כן ירא היה מפניו ביותר, ונזהר מאוד לבל ידבק בידו מאומה מן החרם שבממון. וכך היתה דרכו בקודש לעשות בכל לילה ולילה 'ביעור חמץ' מביתו, שפרוטה אחת לא תישאר ללון עמו. מְספרים, שפעם אחת, לאחר 'ביעור החמץ' ולאחר שכבר עלה על משכבו עפעפיו אינן נסגרות ואין השינה פוקדת אותו. כלום יש לו לר' חיים צאנזר רגעים מיותרים לבזבזם שיתהפך על משכבו ויצפה לשינה שתבוא, ומיָמיו הוא רגיל שבבוא השעה שקבע לו למנוחת גופו, הרי הוא עוצם עיניו וישן מיד? או שמא יבוא וישנה מן הסדר הקבוע שלו, לקום עכשיו ולשכב בשעה אחרת? או שמא יכול הוא לוותר לגמרי על שינה מועטת זו אחת במעת-לעת, לאחר שכבר צימצמה ומיעטה רק עד כדי שיישאר הגוף בריא לעבודת הבורא וקימץ בה עד שאין לקמץ יותר? ובכן, נתן את דעתו על הדבר לדעת על מה זה באו עליו נדודי שינה אלה, וחזר ובדק שנית בחוֹרים ובסדקים וחיפש היטב היטב, עד שמצא דינר אחד שנתעלם לאחת מפנות הבית. מה עשה? עשה את משמשו שליח שיזכה בדינר זה לפלוני עני, חזר למשכבו ומיד נרדם.
ור' ישראלצ'י מרוז'ין דרך אחרת היתה איתו. ודרכו פליאה ונשגבה מדעת רוב הבריות, ורק בני בינה השיגו אפס קצהו. אף הוא קיבץ ואסף ממון הרבה יותר, ומלבד שהיה מרבה לעשות חסד בצינעה היה נוהג ברחבות בפרהסיא, וביתו מלא פאר והדר מלכות, וכלי ביתו כסף וזהב, ולבושו בגדי חמודות. אמרו עליו על ר' ישראלצ'י מרוז'ין שלא נמצא בעולם רוח נשברה כמותו. אם כן כל הפאר הזה למה? אלא שבא להורות דרך חדשה בעבודת ה': צריך האדם לעמוד גם בניסיון העושר. לב שמח בקפוטה של קרעי קרעים לא היה עוד רבותא לחסידים, בא ר' ישראלצ'י וחידש: לב קרוע ומורתח בבגדי שיראין...
וכדוגמתם היו צדיקים אחרים שהלכו כל אחד ואחד בדרכו שלו, והיו כולם עולים ומתעלים ומעלים איתם אותו 'עניין רע' ועושים ממנו עטרות לקב"ה ולאורייתא ולישראל.
ועוד היו צדיקים שדרך אחרת עמהם ודין אחר דנו לעצמם, ואף הוא כולו לשמים. הם אמרו: הואיל והממון מכשולים רבים בו, ושמץ מנהו כשנדבק שלא לשם שמים גורם לפגם גדול בנפש רוח ונשמה, מוטב להרחיקו לגמרי ולא ליהנות ממנו כלל. גם את הטוב שבו לא נקבל וגם את הרע לא נקבל.
ואולם בין שנהגו ליהנות מן האחרים כאלישע, ובין שנהגו כשמואל הרמתי שלא היה נהנה אלא משלו, ובכל מקום שבא שם 'ביתו עמו', היו מדקדקים עם הבאים להסתופף ב צלם שיהיו נותנים 'פדיון נפש', איש כפי יכולתו ואיש כפי נדבת לבו. ויש גם שהיה הצדיק תובע: כך וכך תיתן לי, ובזאת אבוא אל המלך, מלכו של עולם, לבקש עליך רחמים. וסוד גדול יש בעניין זה וכמוס הוא מאיתנו. ורק זאת נדע שבאותם ה'פדיונות' הם נעשו לגבאי צדקה לצורכי פדיון שבויים, ולהכנסת כלות יתומות, ותמיכת עניים בני טובים, ולהחזקת תלמידי חכמים.
כי מאז הופיע שמשו של ר' ישראל בעל שם טוב, זכרונו לברכה ולחיי העולם הבא, האיר דרך לתלמידיו, שהצדיק הרוצה להשפיע שפע טוב על עמו, צריך להיות קשור ודבוק עמו בכל העולמות; שכדי שיוכל להשפיע עליו שפע עליון, הוא צריך לרדת אליו ואל צרותיו הגשמיות. ואין צדיק אלא זה שנדחק ובא בכל שערי העוני והמצוק בבתי ישראל, לידע מה הם צריכים. ואין צדיק אלא זה שאוכל שיריים משולחנם הדל של ישראל, ואין לו משלו מאומה. אמנם לכאורה כשהצדיק נהנה מן הפשוט שבעם, הרי דבר זה ירידה היא לו. אבל זוהי הדרך הישרה לצדיק הרוצה להעלות ירודים, שירד תחילה הוא אליהם, ומשם לעלות שוב ולהעלות אותם איתו. ואין לך מידה של מסירת נפש גדולה מזו של הצדיק המפיל גורלו בין פשוטי העם ונעשה להם משרת ורועה נאמן אשר טלאיו ביד יקבץ, ואת טורחם ומשאם יישא, אף על פי שמשא וטורח זה מפריעים אותו מהתרומם אל על ומליהנות מן האורות העליונים כאשר נפשו שוקקה תמיד. אלא שבשכר מסירות נפש זו ניתן בידו כוח להשפיע שפע רב ברוחניות ובגשמיות, וצדיק גוזר והקב"ה מקיים.
איש אחד היה ביניהם אשר לא השווה את מידותיו למידותיהם של חבריו, והיתה דרכו לברוח מן הממון עד קצה האחרון ולהתרחק ממנו כהתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו ומן הדומה לדומה.
היה אותו הצדיק כ'הֵלך' בלבושו, כאביון במאכלו, וכמחוסר כול במגוריו. עבודת עבודה לא עבד, מתנות לא קיבל, וממעשי נסים לא רצה ליהנות מניין יהיה לו?
עני ואביון היה ועני ואביון ביקש להיות. אלפים השכימו לפתחו וביניהם מופלגים בעושר. ביקשו להנאותו והוא לא קיבל. ר' נחום צ'רנובלר קראו לו, והוא מעשרה הראשונים באותה חבריא שהתאבקה בעפר רגליו של הבעש"ט זצ"ל.
שמא תאמר, ח"ו גבה לבו יותר מחבריו? והרי אותו צדיק אינו בעיני עצמו אלא כחרס הנשבר, וכל אדם אחר מישראל ואפילו הוא עשיר שבעשירים, חביב עליו יותר מגופו. שמא תאמר ח"ו, מידתו במסירות נפש על ישראל חסרה משהו ממידתם של חבריו במסירות נפש, ועל כן קשה עליו ההנאה מהם? ישמרנו אלוקים ממחשבת אוון שכזאת. שהרי הכל יודעים שמיָמיו הראשונים ועד סוף ימיו, מנוחה לא נתן לנפשו, וכמה היה מכתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר כדי לעמוד להם לישראל היושבים שם בכל דחקם. מקום שהיה צריך למלמד תינוקות נעשה להם מלמד, ומקום שהיה נחוץ 'בעלפער' )עוזר למלמד דרדקי (היה נעשה 'בעלפער'.

ופעמים שהיה נעשה מגיד מישרים. מקום שהיה צריך לתוכחה הוא בא ומוכיח ומתקן, ומקום שצרה מתרגשת עליו וצריך חיזוק הוא בא לשם ומטיף לתוכו טיפין של ניחומים וקורא להתחזקות ומעורר את הלבבות ומכניס בהם שמחה. ולא היתה לר' נחומצ'י שמחה גדולה כשעה שראה שמחה אצל חברו. רצה אדם לעשות חסד גדול עם ר' נחומצ'י, לא היה צריך אלא להראות לו פנים שוחקות וכבר מילא לבו של ר' נחומצ'י שמחה גדולה.
בוא וראה עד היכן מגעת מסירות נפש של ר' נחומצ'י...

 

לעוד ספרים של הרה"צ הרב אליהו כי טוב זצ"ל, לחץ כאן

 
חזרה לכל הכתבות 
Copyright © ספרי קודש | ספרי יהדות | ספרי עיון | ספרי קריאה | ספרי נוער | ספרי ילדים - ארון הספרים היהודי .
קניה מאובטחת
הורד מחירון