"הייתי נזהר מאד ליתן הודאה ושבח לה' יתעלה יתברך שמו על כל מה שהגיע עלי, הן איזה רעה ר"ל קטנה או גדולה.. הייתי מצדיק עלי את הדין בשמחה ונתתי לה' יתברך גם כן הודאה על זה בשמחה עצומה בזו הלשון: יוצרי ובוראי אתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי ואני נותן לפניך שבח והודאה על זה יוצרי ובוראי, כי בודאי לטובתי עשית לי סיבה זו. הן על איזה טובה קטנה או גדולה נתתי לו ית"ש הודאה ושבח על הטובה שגמלני... ובודאי כל אדם מוזהר על זה. והיא משנה מפורשת "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה"...והיודע תעלומות יעיד עלי... שמלבד החיוב מהמשנה הקדושה... עבדתי עבודה זו בתמידות מגודל אהבת ה' יתברך שהיתה תקועה בלבי בתמידות.
היה בלבי בוער בתמידות שמחה וחדוה עד מאד, שמחה שאין למעלה הימנה, שיש לי אלוה כזה שלא תכזב אלוהותו לעולמי עד... ואחר שברא עולמות לאין מספר בחר גם בי בשר ודם, חרש מחרשי אדמה, וברא אותי מגודל טובו בתוך עם קדוש הישראלי... והיה כזה בלבי בתמידות התפארות גדול שזכיתי להיות עבד עולם לאלוה כזה..."