פרשת הגבורה של מייסדי מזכרת בתיה בשנת השמיטה תרמ'ט (1889)

פרק סוער וכאוב בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל נפתח ערב שמיטת תרמ'ט (1889) עם התפרצותו של "פולמוס השמיטה" אשר הידיו מהדהדים עד ימינו.

בפולמוס זה עמדה המושבה מזכרת בתיה במוקד ההתענינות הציבורית, בעקבות החלטת מייסדיה לקיים את מצות השמיטה כהלכתה כפי שהורו להם רבני ירושלים.

ההחלטה גרמה לעימות חריף בין מייסדי המושבה לפקידי הברון, אשר דרשו לעבוד את האדמה בשנת השמיטה בהסתמך על היתר המכירה.

המטרות העיקריות בפרסום עלילות הגבורה של נחשוני השמיטה הן:

א. להשיב למזכרת בתיה את כתר הבכורה כמושבה הראשונה בארץ הקודש, אשר הקפידה על קיום מצות השמיטה עם חידוש ההתישבות בארץ.

ב. כדי שיכירו וידעו תושבי מזכרת בתיה, חדשים כותיקים פרק סוער ומרגש זה בתולדות  המושבה.
ערב שנת השמיטה תשס'ח

מהדורה שלישית

כריכה קשה

156 עמ'