יש הבדל מהותי בין לדעת את הסיפור ובין לספר אותו. איננו מספרים את סיפור יציאת מצרים כדי לדעת מה קרה בעבר. אנחנו עושים זאת כי כל חזרה על סיפור חוקקת את הארוע עמוק יותר בזכרוננו, כי כל שנה מוסיפה תובנות ופרשנויות משלה לאירוע. היהדות היא דיאלוג מתמשך בין עבר להווה, והואיל וההווה משתנה ללא הרף יש תמיד צירופים חדשים, היבט חדש של הסיפור. סיפור הפסח אינו מזדקן לעולם מפני שהמאבק לחירות אינו חדל לעולם, ולפיכך כל דור מוסיף פרשנות משלו לסיפור הישן - חדש.
מידע נוסף
)
